טלפון: 050-7739436   /   info@keren-by.com  /   רח׳ ראול ולנברג 6, רמת החייל, תל אביב

© 2017 קרן בלומנטל יניר, כל הזכויות שמורות

בישול ואפייה בהפרעות אכילה

 

 

״היא התחילה לבשל. בודקת באינטרנט מתכונים, עוקבת אחרי עמודי אוכל באינטגרם. אחר כך מתעסקת שעות במטבח, משקיעה במנה. בסוף, מחכה שנטעם, נאכל, נפרגן... ונהנית מכל המחמאות...״ 

(אמא של צעירה הסובלת מהפרעת אכילה)

 

כשאדם (בדר״כ צעיר, אבל לא רק) מתחיל לגלות בבית עניין בבישול או אפייה, סיכוי גבוה שנתרגש מכך, נתלהב, נעודד. נשמח על גילוי היוזמה לסייע במלאכת הזנת בני המשפחה (שמוטלת לרוב על ההורים). 

 

לפעמים יש קשר בין בישול ואפייה לבין הפרעות אכילה.  

 

באופן טבעי אוכל הוא נושא רגיש בהפרעות אכילה. ישנם/ן הנמנעים ממנו, ישנם/ן שמרגישים למולו חוסר שליטה וקשיי וויסות. 

כשאדם הסובל מהפרעת אכילה כזו או אחרת עוסק בבישול ו/או אפייה- נדלקת נורה אדומה. 

יותר מכך, לפעמים עיסוק בהכנת אוכל ו/או אפייה, ללא אכילת התוצרים או לחילופין אכילה מופרזת מהם, הוא מסימני הזיהוי לקיומה של הפרעת אכילה ומסייע בזיהויה המוקדם. 

 

אפשר להבין את העיסוק בבישול ואפייה אצל מי שסובל מהפרעת אכילה בכמה דרכים. 

 

1. מניחה כי רובינו התנסינו בבישול או אפייה ומתוך כך מכירים את תחושת השובע  המדומה הכרוכה בעצם העיסוק באוכל. מלאכת הבישול והאפייה יכולות ״להוריד תיאבון״, ״לדכא״ אותו, ״להשביע״. מי שסובל מהפרעת אכילה- רעב (מאד, וכל הזמן- אלא אם מדובר בשלב מתקדם שבו ״הולכות לאיבוד״ תחושות הרעב והשובע). תחושת השובע המדומה מרגיעה (לא באמת, ולא לטווח הרחוק).   

 

2. הפרעת אכילה מלווה תמיד בטורדנות מחשבתית (מה אכלתי/כמה/מתי וכד׳). הבישול והאפייה מהווים מעין העברה של העיסוק הטורדני המחשבתי באוכל למימד קונקרטי. ניסיון ״שחרור״ שלו דרך פעולה הנעשית במציאות (בניגוד לטורדנות הפנימית), מתוך תקווה לא מודעת להיפטר מהתכנים המציקים. 

 

3. הרצון להאכיל אחרים. הדבר נובע לא רק מתוך הרצון ״לתת״, ״להעניק״, ״לפנק״, את האחרים, אלא מתוך הצורך (הלפעמים לא מודע) להאכיל, שלא לומר להאביס, אחרים. כשהאחר אוכל ואני לא- מתחזקת אשליית הכל יכולות (״אני יכולה/ה בלי אוכל!״) וכן אשליית השליטה (״אני עומד/ת בפיתוי!״). 

 

4. לשדר ״עסקים כרגיל״ ואולי אף למסך ולהסיח. ״אם אני במטבח ומתעסק/ת באוכל- אין סיכוי שיחשבו שאני מפחד/ת ממנו״.  

 

אלה הן בדיוק הסיבות שכדאי למי שסובל מהפרעת אכילה לא לעבוד (לפחות לא בשלבים האקוטיים של המחלה) בתחום המסעדנות (להיות מלצר, ברמן, טבח וכד׳).  

 

כמובן שלא נכון ״לחשוד״ בכל מי שמבשל ואופה. חשוב לשים לב להתקיימותן של כמה נורות אדומות במקביל. אם מישהי/ו התחילו לבשל או לאפות, ובמקביל ניכר עיסוק במשקל, בדיאטות, באוכל ״בריא״/״מותר או אסור״, אם יש שינוי בסגנון לבוש (לכיוון רחב ומסתיר או צמוד ומבליט) והערות על מראה וגוף (בעיקר חוסר שביעות רצון)- כדאי לתת את הדעת על הקשר בין הדברים להתפתחותה/קיומה של הפרעת אכילה. 

 

ועוד דבר קטן. לא צריך להביא את אותו אדם להפסיק להתעסק באוכל, אלא ״להחזיר את האוכל למקומו״. לסייע לו להפוך את האוכל לדבר החשוב, החיוני והמזין שהוא באמת. 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload