משקל גוף מולד והפרעות אכילה

כל אחד מאיתנו נולד עם מטען גנטי (למעשה, המטען הזה כבר קיים עוד לפני הלידה). המטען הזה, הוא דבר שלפחות כרגע- אין לנו שליטה עליו (יתכן כי בעתיד תהיה להורים שליטה מסוימת, אבל זה לדיון אחר...). צבע העיניים שלנו קבוע במטען הזה, סוג השיער, הגובה, ואפילו חלק מתכונות האופי שלנו. (הידעתם- יצר הרפתקנות עובר גנטית...). ברור שלסביבה בה חיים ולתנאים שונים ישנה השפעה מסוימת על התפתחותו של המטען הגנטי, לכל הכיוונים.

גם המשקל שלנו הוא בחלקו הגדול גנטי. הידיעה הזו יכולה להיות עבור חלקינו, מתסכלת נורא.

כל אחד נולד עם מטען גנטי כזה שישפיע על עקומת הגדילה הספונטנית שלו (עקומת גדילה היא שרטוט המבטא התפלגות של משקל, גובה ויחס BMI באוכלוסיה).

בהפרעות אכילה- נראה לעיתים קרובות ״שבירה״ של עקומת הגדילה. מי שגדלו לאורך שנות ילדותם המוקדמות על אחוזון 70 למשל (משמע 70% מהילדים בגילו שקלו פחות ממנו, ו30% מהילדים בגילו שקלו יותר)- יורד למשל לאחוזון 20. בעקומת הגדילה נראה קו ״שבור״ (הקו נראה עולה בהדרגה עם התקדמות השנים- עד שבירתו באזור של הירידה החריפה במשקל).

כשמתרחשת ירידה כזו, הגוף לא מקבל את מה שהוא זקוק לו לצורך ההתקיימות הטבעית שלו... כשגוף לא מקבל את האנרגיה לה הוא זקוק הוא מאותת במקרה הטוב, צועק הצילו במקרה הפחות טוב ומפסיק לתפקד במקרה הממש רע.

כשהגוף לא מקבל את מה שהוא זקוק וראוי(!) לקבל- ניכרת עייפות גדולה, טורדנות מחשבתית גבוהה (עיסוק בלתי פוסק באוכל/משקל/מראה בוורסיות שונות), מצברוח ירוד (מדוכדך או תנודתי). כמובן שבשלב מסויים תיפסק פעילות שהיא בגדר ״מותרות״ לגוף- כמו ווסת. הגוף עושה תיעדוף של השקעת האנרגיות המוגבלות מאד שמקבל ומשקיע אותם את האנרגיות במקומות הקריטיים (הזרמת דם ללב ולמוח).

כדי לשמור על משקל נמוך בהרבה מזה שאמור להיות לאדם על פי עקומת הגדילה שלו- מושקע הרבה מאמץ (יהיו כאלה הסובלים מהפרעת אכילה שיאמרו שהם לא מתאמצים... אבל, לא כך הדבר).

אז מה, אם נולדנו באחוזונים הגבוהים נועדנו להיות ״שמנים״ לשארית חיינו...? התשובה היא- לא לגמרי.

ראשית, חשוב לבדוק את התזונה שלנו. האם המשקל משקף אכילה בריאה ומאוזנת או שמא קשור בתזונה עתירת קלוריות ״סתמיות״ שאפשר לוותר עליהן. שנית, צריך לקחת בחשבון שירידה במשקל- גם זו שנעשית באופן מבוקר ומאוזן, דורשת מאמץ. ככל שהמשקל יהיה נמוך יותר מזה שהגוף שלנו ״אמור להיות״ בו- המאמץ יהיה גדול יותר (ומתוך כך- קשה לשמור עליו ככזה לאורך זמן).

אחת המטרות בטיפול בהפרעות אכילה היא לעזור לאדם לחזור למשקל התקין עבורו. רבים חושבים שהמטרה היא עלייה במשקל-נקודה. זו טעות. המטרה היא להחזיר את הגוף והנפש למקום שנוח להם בו. שהצרכים הפיזיולוגיים נענים והשקט הנפשי עולה על הרעש.