טיפול בהפרעות אכילה
הטיפול בהפרעות אכילה, כמו טיפול בכל מצוקה אחרת, מכוון להיכרות עמוקה של האדם עם מקסימום חלקיו באופן שיוכל לחזור לחוש שליטה ובעלות על גופו ונפשו.
הטיפול בהפרעות אכילה נעשה בשני רבדים- האחד; עבודה מול הפרעת האכילה עצמה (דימוי גוף פגוע, טורדנות מחשבתית, פנייה לסימפטומים הרסניים וכד') והשני; מול האדם הנמצא 'מתחת' להפרעת האכילה (לפעמים קשה להגיע אליו, כיוון שהפרעת אכילה 'נוגסת' בכל חלקה טובה ולא משאירה הרבה 'אדם' מלבדה..).
התנגדות לטיפול בהפרעת אכילה
אנשים הסובלים מהפרעות אכילה יודעים כמעט תמיד ש"משהו לא בסדר", ועם זאת, מתנגדים לפנייה לטיפול (או לשיתוף פעולה עם ההורים המציעים קבלת עזרה).
צריך להבין- האדם הסובל מהפרעת אכילה נמצא תחת שלטון דיקטטורי וטרוריסטי, קשה לו לצאת משם. מה שעלול לבלבל עוד יותר היא העובדה שחלקם הגדול 'מזדהה עם האויב' ואף 'טוען לחפותו' ("מאז שירדתי במשקל הרבה יותר טוב לי!").
רבים חווים את הפרעת האכילה כ"עוגן יציב", "חברה טובה", "אי של שפיות", בתוך חוויה פנימית של כאוס, הנגרמת מסיבות שונות ומגוונות (ברך כלל מדובר בשילוב של כמה סיבות במקביל).
הפנייה לטיפול 'מעמידה בסיכון' את הנאמנות להפרעת האכילה, ואי לכך- מביאה כאמור להתנגדות (במקרה הקשה) או לקושי בשיתוף פעולה (במקרה הקל).
הפרעת האכילה ממסכת ומסתירה מצוקות וקשיים אחרים ולפעמים מביאה לרווחים (כמו יחס מיוחד שלא היה קודם, 'פטורים' ממחויבויות שונות).
למרות הסבל הרב שהיא מסבה, קשה מאד לוותר על הפרעת האכילה.
בניית עצמי מחדש
וויתור על הפרעת האכילה כרוך בהבנה שנדרשת עבודה מאומצת, ממושכת ומורכבת של בניית עצמי מחדש- חיזוק החלקים החזקים בעצמי (שיהוו מנוף לצמיחה), חיזוק החלקים הרגישים יותר (שיאטו פחות את התהליך), השלמה עם חלקים אחרים (חשוב להבין שלא הכל ניתן לשנות), ובנייה מחודשת של חלקים שטרם היו קודם...
עם הזמן והתבססות הקשר הטיפול, גדלות תחושת האמון והביטחון במטפל ובקשר הטיפולי כך שניתן, יד ביד, לאט לאט, לעשות את הדרך לעבר ההחלמה, ואף מעבר לה.
השגת שליטה
לפעמים אני מדמה את עצמי (כמטפלת) ל"פורטר" (=חמר), כזה שהולך לידך בטרק ארוך וקשה, סוחב עבורך את הציוד, על מנת שתוכל ליהנות מהדרך, מהנוף, מהחברה (ולא תהיה עסוק רק בכמה כבד התרמיל ובשפשפות המתהוות בידיים מהסחיבה). אני מלווה את התהליך, צועדת ביחד- לפעמים מלפנים, לפעמים לצד, לפעמים מהצד ולפעמים מאחור.
היכולת להיפרד בהדרגה מהפרעת האכילה תגיע כשהאדם שסובל ממנה יחוש שיש לו יותר שליטה על חייו, שהוא בשל לאחוז בעצמו במושכות של חייו (שהוחזקו עד כה בידי הפרעת האכילה), כשהאדם ירגיש שיש בידיו כלים ומיומנויות נפשיים אחרים (חשוב להדגיש שאני לא מתכוונת בהכרח לכלים קונקרטיים).
ועוד משהו
לצד הסבלנות ואורך הרוח הנדרשים לתהליך, העבודה נעשית תוך תשומת לב מרובה לכך שהפרעת האכילה כרוכה בסיכונים גופניים, ושככל שהיא מתמשכת- היא מתקבעת וקשה יותר לטפל בה.
הטיפולים שלי מלווים בהדרכות הורים (בהתאם לגיל ולצורך). ככל שנדרש, אני נמצאת בקשר עם אנשי מקצוע אחרים המטפלים במקביל אליי (תזונאים/ פסיכיאטריים/ מאמני כושר) ובעת הצורך מסייעת מול גורמים שונים (בתי ספר/ צבא וכד').