צום יום כיפור והפרעות אכילה

אוי, כמה שהן (גם הם) מחכות ליום הזה.. שמותר להן לצום, אפילו ״חייבות״... הן מנסות לצמצם ולצום לאורך כל ימות השנה והנה- בא היום הזה כמו פירצה שקוראת לגנב.... 1. מי ש״רק״ מנהלת רומן עם הפרעת אכילה (ועוד לא נכנסה אליה ממש עמוק) יכולה ליפול בשבי הצום המוכרז של יום כיפור ומשם להתגלגל לתוכה ולהתקשות לצאת ממנה.

2. הצום- עבור מי שכבר נמצאת בתוך הבור, עלול להעמיק אותו. לדלדל כוחות מדולדלים גם ככה, לגרום לתחושה מדומה של כוח (אם אני לא שוברת את הצום- אני חזקה)- שמביאה להתפרקות במוקדם או במאוחר. עבור אלה, גם התחושה ההפוכה, תחושת החולשה המלווה לצום, עלולה להיחוות כ״נעימה״, מן ״חלושס״ כזה שקל להתמכר אליו כי מאחוריו שורה של הבטחות אשלייתיות (רזה זה יפה, חולשה זה כוח וכד׳).

3. גם למי שהחלימה מהפרעת אכילה עדיף להימנע מצום. הצום עלול להחזיר תחושות ישנות, שעם כל הכאב הכרוך בהן, נותר מהם גם זכרון עמום של שליטה, כוח ויכולת (שהם כמובן, שוב, רק אשליה כשמדובר בהפרעות אכילה, ובכ״ז). קחו את ההחלטה אם לצום או לוותר על הצום מתוך השיקולים הנכונים, ושנהיה בריאים.